מצוות שלום בית אינה מצוינת בצורה מפורשת אך מובאת במקורות שונים במשנה ובתלמוד וכוללת מספר הלכות מפתח. הלכות אלו מהווות יסודות חזקים להקמת בית יהודי המשמר את חיי הנישואין ודואג לרווחת ילדיו. שלום בית מהווה מצב אידיאלי בו בני הזוג חיים בהרמוניה האחד עם השני. הגעה למצב זה ושמירתו דורשים רצון, מוטיבציה ונכונות לשיפור עצמי לטובת הצלחת המערכת. אך לעתים מתגלעים ויכוחים בין בני זוג המעמידים את אותן מעלות חיוניות במבחן, ובהחלטה פזיזה אחת יכולים בני הזוג לפרק את החבילה ולהצטער על כך לאורך כל חייהם. בנקודה זו נכנס בעוצמתיות המשפט המחנך- "סוף מעשה במחשבה תחילה". אם ישנה החלטה הצריכה להתקבל מתוך רוגע ושיקול דעת מעמיק היא, ללא ספק, זו המתייחסת לתהליך גירושין ופירוק הבית המשותף.
מצוות שלום בית- טיפים להתנהלות אידיאלית
ההלכה מרמזת על אותה התנהלות במקורות כמו "על כן יעזב איש את אביו ואמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד" (בראשית פרק ב'(. הטיפ הראשון הוא למנוע מקרובי משפחה להתערב בזוגיות, במיוחד כשהיא מצויה במשבר, לא לשווא מצוינת החשיבות של עזיבת בית ההורים לאחר החתונה לשם הקמת בית בישראל. בנוסף ישנם תיאורים המתייחסים לאופן בו הצדדים עצמם מתבקשים לנהוג אחד בשני – בכבוד, ברגישות ובתבונה. כפי שמצוין במקורות הבאים- "חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ וְאִוֶּלֶת בְּיָדֶיהָ תֶהֶרְסֶנּוּ" (משלי פרק יד') ו- "כבדו את נשותיכם ובזכות זאת תתעשרו" (תלמוד בבלי)
הלכה למעשה
המושג "שלום בית" מטרתו הגדרת התנאים המחייבים את בני הזוג לשם גישור על פני המחלוקות אותן סובב הסכסוך. כאשר אחד מבני הזוג חפץ למנוע גירושין ומעוניין בשיקום מערכת הנישואין, ביכולתו לפנות ולהגיש תביעה לשלום בית, בה מצהיר כלפי בית הדין על רצונו להשיב את בן או בת הזוג לחיי שלום בית, ותוך כדי גם עותר לקבלת הזכויות המגיעות לו מכורח הנישואין. ההסכם מנוסח על ידי עורך דין גירושין ומכיל את ענייני חלוקת מטלות הבית, יחסים עם משפחתם של בן/בת הזוג, פתירת סוגיות הקשורותת לילדים וחינוכם ועוד.