כמו תחומים אחרים בחיים, גם האומנות היא עניין סובייקטיבי. חלק יגידו כי יצירה מסוימת הנה גאונית, בעוד אחרים יצהירו כי מדובר בפיסת זבל שראוי להשליך. בדומה, חלק מתושבי הערים יגידו כי הגרפיטי מכער את קירות הבתים ויש לעצור את העוסקים במלאכה.
מנגד, תושבים אחרים יטענו כי מדובר באומנות אורבנית, המפארת את הבתים האפורים ויש לעודד אותה. כך או כך, כלל הצדדים יסכימו שלכל גרפיטי יש משמעות, גם אם לא תמיד מבינים אותה. דבר זה מקבל משנה תוקף במקרה של הכתובת נ נח נחמ נחמן מאומן.
כתובת זו הנה מוכרת למדי, וניכרת ברחבי העיר, על בתים פרטיים ומוסדות ציבוריים. הכתובת הזו היא כל כך נפוצה עד כי נכנסה למוסיקה הישראלית, ומופיעה באחד משירי הדג נחש. עם זאת, מהי כתובת זו, מה עומד מאחוריה ולמה היא מופיעה בכל מקום אפשרי?
סבא ישראל והפתק
סיפורה של הכתובת נ נח נחמ נחמן מאומן מתחיל בשנות העשרים של המאה הקודמת. בשנת 1922 רבי ישראל דב אודסר, הרב של קהילת חסידי ברסלב בצפת, חש עצבות ותסכול על כך שרבנים ויהודים רבים מתנגדים לאמונה הברסלבית. בשל מצבו, לא הצליח להשלים את צום י"ז בתמוז כראוי ואכל תפוח. לאחר מכן, שמע קול שקרא לו ללכת לספריה ולהוציא ספר מסוים מעל המדפים.
בספר זה, הרב מצא פתק בו היו כתובות המילים נ נח נחמ נחמן מאומן, בנוסף לחיזוקים על עבודתו. תגלית זו רוממה את רוחו של הרב וחיזקה את לבו ואמונתו. עם זאת, הוא לא סיפר את הסיפור לאף אחד עד להיותו בן 80. לאחר שסיפר למאמיניו, בשלהי שנות התשעים, החלו חסידי ברסלב לפרסם את הכתובת הזו בכל מקום אפשרי. מאז, הרב נודע גם בכינויים "סבא ישראל" ו-"בעל הפתק".
על פי חסידי ברסלב, פרסום המילים "נ נח נחמ נחמן מאומן" מקרב את הגאולה אלפי מונים. לפי החסידים, מדובר במעין שירה, שחזרה עליה תגביר את ההצלחה ותחזק את הלבבות להאמין ברבי נחמן ובמורשתו. עם זאת, אין השירה מחליפה את הלימוד והתפילה, אלא רק מחזקת אותם.
גרפיטי המקרב את הגאולה
בדומה לדעות החלוקות אודות כתובות גרפיטי בכלל, גם בנוגע לריסוס הכתובת הברסלבית הדעות נעות לכאן ולכאן. כיום ישנו מגוון עצום של כתובות אלו, המשתנות זו מזו בגודל, צבע וחומר. חלקן אף נכנסו ללימודי עיצוב גרפי והשפעתן על פונטים בדפוס. על אף הדעות החלוקות על יצירת אומנות חסידית זו, איןן ספק כי היא מכניסה קצת צבע אל חיי העיר.