מדיני התורה לדיני משפחה – מה רבי נחמן אומר?

המשפט העברי הוא הכינוי הניתן למכלול החוקים שמקורם נעוץ בהלכה היהודית, אך אלו אינם עוסקים בנורמות דתיות אלא בהסדרתם של מצבים פרי נורמות חברתיות תוך שילוב של שיטות משפט עכשוויות. במילים אחרות, המשפט העברי הוא ניתוח מודרני של ההלכה כאשר דיני משפחה הם אחד התחומיםם העיקריים המעוצבים בשיטה זו. גיבוש דינים מורכבים לא נעשה רק על ידי ציונים חילוניים אלא גםם בהשפעתם של  גדולי הרבנים בדורות השונים.

רבנו גרשום- החרם והתקנה

בטרם נכנסו לתוקף תקנותיו של רבנו גרשום בן יהודה לעניין נישואין וגירושין, דיני התורה התירו לגבר לשאת מעבר לאשה אחת ולגרש את אשתו בעל כורחה. הודות לפועלו קיימות לא מעט תקנות שעיצבו את פניו של המשפט העברי בתחום דיני המשפחה, בינהן:

• איסור ביגמיה. איסור נשיאת אישה שנייה בטרם נסתיימו הנישואים הנוכחיים.
• איסור גירוש אישה בעל כורחה. הצורך בהסכמת האישה נובע מהרצון להגן עליה מפני גירושין סתמיים הנובעים לעתים מגחמה רגעית. מקרים יוצאי דופן-  גירוש אישה על פי הרגמ"ה לגיטימי רק בהסכמתם של 100 רבנים לפחות או אם עברו 10 שנים ורוצה הגבר לגרשה, מחוייב בדמי כתובתה.

רבי נחמן והמשפט העברי

שלום בית היא האלטרנטיבה המועדפת על פני הגירושין בקרב בתי הדין הרבניים וגם עבור רבי נחמן שהטיב לנסח  זאת בשירו "שיתחברו כל ההפכים" במילים- "ויהיה שלום גדול באמת בין כל אדם לחברו ובין איש ואשתו". רבי נחמן נחשב לדמות מפשרת ומפולפלת שסיפקה בסיס איתן לפסיקות רבות במשפט העברי. אחד המקרים הידועים, נסוב סביב המחלוקת בדבר ירושת דמי כתובתה של אישה שנפטרהה והותירה אחריה יתומה ואדם שרכש את הכתובה בטרם פטירתה ובא לדרוש את חלקו. האישה מכרהה כתובתה בזול כי ידעה שהסיכוי שתקבל כתובתה תלויים במות בעלה או בגירושיה, בחלוף השנים האישה גורשה, מתה ובעלה מת אחריה. כתוצאה מכך הקונה תבע מהבת היתומה את דמי כתובת אמה המנוחה. רבי נחמן שנכח באולם המשפט ייעץ ליתומה כי דינה של הכתובה היא כשל שטר שנמכר ובעליו, שכעת זו היא, יכול לחזור בו.